החלטתם שבפרויקט שלכם –  רוצים לבצע את בניית שלד המבנה בשיטה טרומית. יפה מאוד! החלטה נבונה.

כפי שנאמר במאמרים קודמים, הבניה הטרומית האיכותית ביותר מתבצעת במפעלים, מחוץ לאתר. הבטון יותר איכותי וגם רמת הדיוק יותר גבוהה.

כל מי שעוסק בענף הבניה ראה את התמונה הזו לפחות פעם אחת.

יש שיגידו, מה הבעיה?, הרי ניתן לעשות תיקון.

התמונה הבאה ממחישה תרחיש מחריד של שלד בניין יצוק בשיטה הקונבנציונלית.

לא זו לא תמונה מאסון. זו תקלת יציקת בטון חמורה.   

אנחנו אומרים: כאשר משתמשים בשיטת בניה טרומית זה לא יקרה. – למה?

1. המוצר מיוצר במפעל מאושר עם מערכת בקרת איכות ובטון איכותי יותר.
2. החיבורים הם בעלי חופשיות משחק מסוימת, שגם אם יש סטיות בהרכבה, יש מרווח לתיקון, אמנם מזערי אבל קיים.

אז איך מערכת בקרת האיכות במפעל מוצרי בטון טרומי עובדת?

קודם כל בואו ונגדיר: בקרה מהי? – בקורת הייצור הינה מכלול של פעולות המאפשרות הבטחה שכל אלמנט יוצר בהתאם לתוכנית.

המטרה היא להגדיל את יעילות ההרכבה באתרים ע"י ביטול איבוד זמן עקב שימוש באלמנטים בלתי מתאימים (בהרכבתם, בכוונונם, בגמר ובתיקונים) כדי להשיג מטרה זו הכרחי שבמפעל יבדקו כל אלמנט ואלמנט.

• ימצאו ויתוקנו כל השגיאות והאי דיוקים.
• יפסלו כל האלמנטים הבלתי ניתנים לתיקון.

מערכת בקרת האיכות במפעלים היא מערכת שאינה תלויה בייצור. מערכת נפרדת שכל עיסוקה הוא בבדיקת טיב המוצר. בקר האיכות אינו טרוד ב'צרות' של מחלקת הייצור, וכל מה שמעניין אותו זה שהמוצר יהיה איכותי ותקין.

כמובן, שמערכת בקרת האיכות נעזרת באנשי הייצור, ונותנת אחריות לפועלי ייצור טובים. נתינת אחריות זו אינה מסירה את האחריות מבקר האיכות, אלא אפילו עוזרת לו.

ישנן נקודות  בתהליך הייצור של האלמנט הטרומי, אותן בודקת מערכת בקרת האיכות, להלן הפירוט:

1. הכנת תבנית לייצור: בודקים צורה, מידות מיקום אביזרים, תקינות תבנית.
2. לפני יציקה: כמות ומיקום מוטות הברזל, מיקום נכון של אביזרים, בדיקת מידות
3. בזמן היציקה: מיקום מוטות הברזל וודאות שאינם זזים ביציקה, שלמות אביזרים ומיקומם בתבנית, ריטוט מתאים. וידוא לקיחת דגימות בטון מהאלמנט.
4. בסיום יציקה: וידוא החלקה בהתאם לדרישות תוכנית, ניקוי אביזרי הרכבה מבטון, כיסוי באמצעי אשפרה.
5. הוצאה מהתבנית: בדיקה ויזואלית של סדקים, שברים וכל פגם חזותי נוסף. וידוא חוזק בטון הנדרש להוצאה מהתבנית.
6. לאחר ההוצאה מהתבנית: בדיקת מידות, צורה ומיקום אביזרים, שלמות הברזלים הנראים בעין, שלמות אביזרים.
7. אחר תיקון וגמר: בדיקה ויזואלית ווידוא סימון האלמנט, בהתאם לרשום בתוכנית.
8. בהעמסה : בודקים פעם נוספת סדקים, גירודים וכתמים (החזרה לתיקון נוסף – אם יש צורך), קשירה והבטחת יציבות האלמנט.
9. בשוטף : מעקב אחרי תוצאות בדיקות טיב הבטון עד ל-28  יום מסיום ייצורו.

מנינו לעיל את תהליכי הבקרה המבוצעים על אלמנט טרומי. ניתן לראות בברור שתהליכים מסוג זה אינם מבוצעים באתר בניה , בשיטה בניה קונבנציונלית. אם נחזור לרגע ונתבונן בתמונות שהוצגו לעיל, מה היה קורה אם הקורה היצוקה באתר לא הייתה מגיעה לחוזק בטון, הנדרש לפי תוכנית? . ההשלכות לאירוע מסוג זה הן מרובות. דורשות פתרונות מסובכים וגורמות לעיכוב בלוח זמנים של הפרויקט!

בשיטה בניה טרומית הנ"ל לא יכול לקרות. במפעל אם יש בעיה באלמנט – הוא נפסל! במקומו עושים חדש, והפרויקט לא נפגע.

לסיכום, השיטה של בניה טרומית חוסכת לנו הרבה צרות בפרויקט שלנו. כאשר התכנון הוא יעיל והמפעל המבצע את העבודה הוא מפעל איכותי, אז רק טוב יכול להיות.

אם תעברו לשיטות ביצוע שלד מבנה בטכנולוגיות טרומיות ומתועשות, תצאו מורווחים!

_______________________________________________________________________

הכותב הינו מנכ"ל YK  הנדסה ירוקה, תכנון וניהול, בעל ניסיון של מעל ל-20 שנים בשיטות טרומיות לפרויקטים של תשתיות ומבנים מהגדולים במשק.