אם מסתכלים על כדור הארץ מהחלל ניתן לראות את יופיו של הכדור, אך כשמתקרבים פנימה מתחילים לראות את מה שקרוי 'דריסת הרגל' של האנושות. יש לנו חדשות רעות בשבילכם: הצריכה האנרגטית שלנו היא ב-30% יותר גדולה מאשר כדור הארץ מסוגל לייצר.
ולצערנו עוד חדשות רעות: ב-22 לאוגוסט השנה הזו האנושות סיימה את מכסת המשאבים לשנה זו. את המשאבים שאנחנו נצרוך עד סוף השנה האנושות לוקחת מהדורות הבאים.
הקיימות שלנו היא החיתוך המשותף לשלושה גורמים עיקריים של סביבה, חברה, כלכלה:
הגורם הסביבתי – שימוש במשאבים וזיהום המשאבים.
הגורם החברתי – נגישות למשאבים.
הגורם הכלכלי – בעיתיות במושג 'צמיחה'.

אנו חיים במבנים, ומבנים הם צרכני אנרגיה גדולים ואחראים על כמות גדולה של פסולת וזיהום. אנחנו מייצרים פסולת וייצור הפסולת גורם לזיהום ודלדול המשאבים אותם אנו צריכים בשביל לחיות.
השפכים שאנו מייצרים, הפסולת המוצקה וזיהום האוויר גורמים לאפקט הקרוי בפי המדענים 'אפקט החממה'. הפאנל הבינלאומי להתחממות גלובלית נותן שני תרחישים להתחממות טמפ' בעונת הקיץ. התרחיש הפסימי מדבר על עליה של 4-6 מעלות צלזיוס, בעוד שהתרחיש האופטימי מדבר על 3-5 מעלות.

ומה המצב אצלנו בישראל?
לפי נתונים של משרד איכות הסביבה, פסולת הבניין בישראל מהווה כ-54% מסך הפסולת המוצקה. רק כמחצית ממנה מטופלים, והשאר מסולקים לאתרים פיראטיים. כ-60% מצריכת החשמל בישראל מיוחסת למבנים פרטיים ומבני ציבור עם קצב עלייה משוער של 3% בשנה.
ייצור אנרגיה לבניינים אחראי לפליטת מזהמים רבים וביניהם גז החממה CO2.

מכל הנתונים הללו יוצא שמבנים הם צרכני אנרגיה גדולים ואחראים על כמות גדולה של פסולת וזהום, אז אם אנחנו רוצים לפתור את בעיית 'אפקט החממה', הפתרון חייב להיות בכיוון של בניה ירוקה.

ישנם מספר גדול של מחקרים המראים כי איכות חלל = פרודוקטיביות + בריאות.
מחקרים הראו כי שיפור באיכות האוויר בפנים החלל הוריד משמעותית את המחלות בדרכי הנשימה וירידה גם במקרי השפעת. תכנון יעיל של תאורה העלה את הפרודוקטיביות במשרדים.
בהקשר של בית ספר, מחקרים אחרונים הראו ירידה של 15% בהיעדרויות של תלמידים עקב מחלות, וירידה של 12% בהיעדרויות של מורים עקב מחלות.

אי לכך, המסקנה ברורה : מבנים ירוקים בריאים יותר!

כאשר אנו באים לתכנן מבנה שהוא מבנה ירוק ישנם מס' פרמטרים, בהם דנים כל התקנים וביניהם הישראלי:
אנרגיה, שימוש באדמה, מים ובריאות. על איך מתייחס התקן לכל אחד מנושאים אלו, ואיך הוא מייעץ לנו איך לבנות ירוק, נדון במאמר נוסף.

פרמטר האנרגיה: פרמטר זה דן בנושא בניה ביו-אקלימית, ז"א לנצל את משאבי הטבע על מנת לייצר אנרגיה במבנה. במדינת ישראל שטופת השמש, שימוש בחזיתות בכיוונים נכונים יכול לייצר לנו תאורה טבעית ואפילו חימום, ללא כל צורך לייצר את הנ"ל באמצעות מערכות מלאכותיות.
פרמטר נוסף הינו תכנון מערכות מלאכותיות אשר הינן חסכוניות ויעילות.

פרמטר שימוש באדמה: פרמטר זה דן בנושא ניצול קרקעות לבניה. בניה צפופה תוך ניצול השטח מהווה יתרון על פני בניה נמוכה. שימור אתרים אקולוגים קיימים, כי שמירה על הטבע עוזרת בשמירה על כדור הארץ.

פרמטר מים: פרמטר זה דן בניצול המים כגון שימוש במי גשמים להשקיה. ניצול מים במערכת הניקוז המבנית להשקיה נקרא אפקט 'מים אפורים'.

פרמטר בריאות: מבנה ירוק הוא מבנה בריא הפרמטר דן כיצד לתכנן את המבנה כך שתחלופת האוויר תוריד את המחלות ו/או האי נוחיות השכיחים כגון: כאבי ראש, נזלת, שפעת, בעיות בנשימה ועיניים צורבות.

לסיכום, יתרונות הבניה הירוקה רבים הם. הבניה עוזרת לפרודוקטיביות ולמניעת מחלות. בניה ירוקה היא לא פעולה ירוקה. בניה ירוקה מורכבת מפעולות רבות ומשלימות. בניה ירוקה ניתנת למדידה.
בניה ירוקה תעזור לנו לשמור על כדור הארץ לדורות הבאים.

_______________
הכותב הינו מנכ"לYK הנדסה ירוקה, תכנון וניהול, בעל ניסיון של 20 שנים בשיטות טרומיות לפרויקטים של תשתיות ומבנים מהגדולים במשק.