אנחנו חיים בעולם שבו בונים כל הזמן, ולצערנו אנחנו רואים גם כישלונות בבניה, שלפעמים הם הרי אסון ( לאחרונה, החניון ברמת החייל – 2016). פרויקט טוב מתחיל בתכנון יעיל שלאחריו ביצוע איכותי. זה המתכון שיוביל את הפרויקט להצלחה.
יש לנו בענף תקנים לבניה: תקן חוקת בטון, תקן לרעידת אדמה, תקן לעומס מבנים, תקן לעומסי רוח בעבור יציבות המבנה ורשימה שלמה של תקנים אדריכליים לנראות המבנה שבתוכם ישנם תקנים למערכות בתוך המבנה. כל מכלול המסמכים הנ"ל מוביל את תהליך התכנון.
התקנים הללו אומרים לנו כמה ברזל לשים בקורת בטון, או איך לחשב מסגרות פלדה, ומה יש לקחת בחשבון בעת רעידת אדמה, ואיזה עומס רוחות המבנה מרגיש באזור בו אנו מקימים אותו. התקנים אומרים לנו כמה אור צריך להיות במבנה, רמת הרעש במבנה ומהם הדרישות מהמערכות המשולבות בתוך המבנה, קרי – אינסטלציה, חשמל, מיזוג אוויר וכו' ובנוסף מתארים לנו מה הדרישות לחומרים שאנו משתמשים : ריצוף, אלומיניום, מוצרי אינסטלציה וכו'.
ערימת התקנים מעניקה מטרית ההגנה בפני כישלונות. אבל יש מרכיב מאוד חשוב, שאותו התקן לא מכתיב לנו, והוא המרכיב הכלכלי.
כולם יסכימו שקיר בעובי 40 ס"מ, יותר טוב מקיר בעובי 20 ס"מ. הוא חזק יותר, יכול לשאת בעומסים גדולים יותר, אבל האם הוא כלכלי יותר?. יכול להיות שבמקרה מסוים קיר בעובי 20 ס"מ מעניק לנו את הפתרון המתאים לאותו אזור במבנה. בשביל זה אנו המהנדסים קיימים.
תכנון מבנה מעסיק הרבה גורמים: אדריכל, מתכנן מבנים, מתכנני מערכות ( מיזוג, חשמל, אינסטלציה), יועצים שונים ( אלומיניום, מעליות, תאורה וכו'.). לכל יועץ/ מתכנן יש את התחום התמחות שלו.
השילוב בינהם לוקה בחסר, ולרוב מוביל לעיכובים בהליך התכנון ו/או הביצוע.
ישנם מס' נושאים, שבדר"כ גורמים לבעיות בפרויקט:

1. אחת הבעיות מובאת בדוגמא הבאה: שילוב מערכות במבנה, מבלי לפגוע בנראות המבנה ( אדריכלות)  או חס וחלילה ביציבותו ( מתכנן שלד המבנה – קונסטרוקטור). המון מתכנני מערכות בגלל אי הבנה של  הפרוגרמה המלאה גורמים, להתנגשות בין דרישות     התכנון שלהם לדרישות של מתכננים /יועצים  אחרים.
2. הבעיה לעיל מובילה את היזם להוצאות גדולות, הוצאות שיכולות להגדיל את תקציב הפרויקט בעשרות אחוזים,
3. נושא נוסף: מקדמי הביטחון שלוקחים מתכננים הם מוגזמים, וזה מתוך פחד שלא יקרה להם כשל תכנוני.
4. הרבה מן המתכננים אינם מודעים לפרוגרמה המלאה של הפרויקט. מיהו משתמש הקצה, ומה רצונות היזם. גם פרמטר זה מוביל לעיכובים בתכנון וגם בביצוע, וזה עולה ליזם הרבה מאוד כסף.

אז מה הפתרונות לכל הבעיות הללו? – איך מאזנים את התכנון הבטיחותי והחיסכון הכספי?

להלן מס' פתרונות כדי לחסוך ליזם זמן וכסף:

א. הטמעת הפרוגרמה אצל המתכננים: מכיוון שכל ניהול פרויקט משלב בתוכו ניהול תכנון, לחייב את המתכננים/יועצים חיצוניים להיות מעורבים בפרוגרמה, הדבר עוזר לפרויקט, ידיעה של כל מתכנן בתחומו את דרישות המתכנן החבר (ברמת המאקרו), תוביל לתכנון יעיל, ובכך אנו חוסכים ליזם זמן וכסף.
ב. לא לאמץ את המשפט של 'יהיה בסדר' או 'כשנגיע לגשר נחצה אותו'. היתרון של מנהל פרויקט טוב, הוא לדעת לזהות בעיות בעוד מועד, ולחתור לפתרון לפני שהמצב מאוחר מדי.
ג. להקפיד על ישיבות תאום,
ד. למצוא פתרונות מהירים ויעילים תוך כדי ביצוע.
ה. מעורבות הנהלת הבכירה בכל זמן ביצוע הפרויקט בכל פרויקט:. אין נתק בין ההנהלה של הפרויקט להנהלה הבכירה, לדאוג להיות מעורבים בכל משך הפרויקט, ובכל פרויקט ,ולא להופיע רק כאשר יש בעיות. המעקב הצמוד, מועיל בזיהוי בעיות ופתרונן מבעוד מועד.
ו. מתודולוגיית BIM – המתודולוגיה מדברת על איסוף נתוני המבנה והכנת מודל רב ממדי של המבנה, אשר מאפשר את תכנונו, ביצועו ואחזקתו, בצורה יותר יעילה. המבנה מנוהל על מודל אחד, וכאשר ישנה 'התנגשות' תכנונית יש אפשרות לפתור את הבעיה עוד לפני שיצאנו לביצוע – בשלב התכנון. גם בשלב הביצוע ניתן להשתמש במתודולוגיה זו ( אשר מונגשת לקבלן), וזאת על מנת שיוכל להתריע מראש על תקלות שהוא רואה.

לכל פרויקט יש את משולש הזהב שלו זמן-תקציב-איכות, אז איך מאזנים ביניהם תוך שמירה על הבטיחות ששום דבר רע לא יקרה?.
משקיעים בפרוגרמה, משלבים את כל המתכננים, משתפים את היזם כל הזמן בתהליך (לא רק שיש בעיות) ובונים צוות מאוחד ויעיל.
כל הנ"ל יוביל לכך שהפרויקט יצליח.

_______________________________________________________________________
הכותב הינו מנכ"לYK הנדסה ירוקה, תכנון וניהול, בעל ניסיון של מעל 20 שנים בשיטות טרומיות לפרויקטים של תשתיות ומבנים מהגדולים במשק.