ישראל נחשבת למדינה התעשייתית ביותר באזור המזרח התיכון. הייטק מהמובילים בעולם, מערכות צבאיות ביטחוניות מהמתקדמות בעולם ואנחנו גם בונים. בפרק זמן קצר של כ-70 שנה הפכנו להיות דוגמא להמון מדינות.
אבל כפי שאומרים, 'לתהילה יש מחיר'. המחיר הוא בזה שאנו פגענו וממשיכים לפגוע בסביבה. המבנים הם צרכנים של אנרגיה, והיות ואנו מבלים במבנים את רוב חיינו, קמה הדרישה לבניה ירוקה.
בכל רחבי העולם, וגם בישראל ישנם תקנים ל'איך בונים ירוק'. התקנים אינם מחייבים, אבל כחלק מן המחויבות שלקחו על עצמן העיריות בחתימתן על אמנת האקלים של פורום ה-15,(*) נערכו בכל הערים החברות במיזם זה סקרי פליטות עירוניים של גזי חממה. תוצאות סקרים אלו העלו כי מרבית פליטות גזי החממה בערים מקורן בצריכת אנרגיה במבנים (כ- 65% – 85% מסך הפליטות העירוניות)
נתונים אלו הבהירו כי נדרש קידומו של תחום הבנייה הירוקה, כתחום מרכזי בפעולות הערים אשר יסייע להפחתה ניכרת של פליטות גזי חממה, בשל הפוטנציאל הגדול הטמון בו לחסכון בצריכת אנרגיה.
העיסוק בתחום הבנייה הירוקה עולה בקנה אחד גם עם תפיסת היסוד של פורום ה-15, השואפת לפתח עירוניות איכותית ומתקדמת. בנייה ירוקה מספקת לתושבי העיר סביבת מגורים, פנאי ותעסוקה איכותית ובריאה יותר וחסכוניות בצריכת משאבים. הדבר מהווה צעד נוסף לפיתוחן של ערים בישראל כערים מקיימות ובעלות חוסן עירוני ואף מעמידה אותן בשורה אחת עם ערים מובילות ברחבי העולם המקיימות מהלכים דומים.
בישראל קיים תקן כזה . ת"י 5281 . תקן זה משמש ככלי מדידה להערכת השפעתם של בניינים על הסביבה., כמו גם על רווחתם ובריאותם של משתמשי הבניין.
סוגי המבנים אותן ניתן להעריך הם כדלקמן:
1. בנייני מגורים – בניינים לדירות מגורים, בניינים למגורי תלמידים ( כגון מעונות), בתי אבות ודיור מוגן ( לא כולל מחלקות סיעודיות).
2. משרדים ותעסוקה – לא כולל בניינים של מרכזי מידע, כלומר בניינים שהשימוש העיקרי שלהם הוא חדרי שרתים.
3. מוסדות חינוך – מוסדות לגיל הרך, בתי ספר, מוסדות להשכלה גבוה. לא כולל מגורי סטודנטים במכללות ואוניברסיטאות ולא כולל מגורי תלמידים בפנימיות.
4. אכסון תיירותי – שטחים לייעוד מלונאי כפי שהוגדר בחוברת 'תקנים פיזיים לתכנון ומיזוג מתקני אכסון תיירותי'. לא כולל אתרי מחנאות ( קמפינג).
5. מוסדות בריאות – בתי חולים ( כלליים, מיוחדים, אוניברסיטאיים), מרפאות כלליות, מרפאות בריאות הנפש, מרפאות ילדים, טיפות חלב, מרפאות טרום לידה ומרפאות לטיפול בתינוקות. לא כולל חדרי מגורים של סגל העובדים ( כגון מעונות אחיות), בתי אבות ומעונות טיפוליים.
6. מסחר – בנייני מסחר הכוללים תצוגה ומכירה של סחורה כללית : חנויות מסחר כללי ויחידות קמעונאיות המוכרות סחורה, בתי עסק להכנת אוכל והסעדה, ספקי שירותים: בנקים, בתי דואר, מכבסות, סוכנויות נסיעות,
7. התקהלות ציבורית – מוזיאונים, גלריות אומנות, ספריות, בתי תפילה, מרכזים קהילתיים, מתקני פנאי כגון: אולמות קולנוע, מרכזי ספורט, תיאטראות ואולמות מופעים.
סוגי המבנים שהוזכרו לעיל מסווגים לתת קטגוריות, שהוגדרו כייעוד המבנה.
1. בניין חדש -בניין שנבנה מן היסוד, ושתפעולו או השימוש בו יתחילו לראשונה עם סיומן של עבודות הבניה.
2. שיפוץ – עבודות בנייה היוצרות עיצוב חדש לבניין קיים ( לרבות תוספת מצומצמת לבניין קיים) או/וגם שינוי מרכיבים קיימים של מעטפת הבניין ושל השלד, והכוללות חידוש של חלק עיקרי ממערכות הבניין המשותפות ומתשתיותיו.
3. תוספת בניה – עבודות בניה משמעותית, שהיקפה גדול מ- 50% משטח הבניין הקיים אך אינו גדול מסך השטח העיקרי שלו, המתווספות לבניין קיים (לרבות מבנה הנבנה מעל מבנה קיים) ויוצרות בו חלק מתפקד באופן נפרד או באופן תלוי בבניין הקיים, ושגבולותיה ניתנים להגדרה באופן ברור. לא כולל תוספות בנייה במסגרת תמ"א 38-1.
לאחר שסיווגנו את המבנים, ואף קבענו את יעודם, צריך לתת להם ציון. זה מה שהתקן עושה הוא מדרג את המבנה לפי דרוג כדלהלן:
התקן מדרג את הבניינים על פי קטגוריות איכות, אשר מסומנות בכוכבים . כוכב אחד עד חמישה כוכבים.
בניין חדש ותוספת בניה – צריכים לקבל 55 נקודות על מנת לקבל כוכב אחד, ועד 90 נקודות כדי לקבל 5 כוכבים.
בניין משופץ – 40 נקודות לכוכב אחד ועד 73 נקודות לחמש כוכבים.
אז איך מקבלים נקודות? – לתקן יש 9 פרקים, אשר בעבור כל פרק ניתן לצבור נקודות על תכנון ירוק וביצוע בהתאם לתכנון.
הפרקים הם : אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת , תחבורה, ניהול אתר הבניה וחדשנות. בכל פרק ישנם תנאי מינימום, הנקראים 'תנאי סף', ואם הם אינם מקוימים אזי המבנה לא ייחשב כ'מבנה ירוק'.
מכון התקנים הישראלי הוא זה שמבצע את ההתעדה של המבנה, משלב התכנון ועד שלב הביצוע. צוות התכנון והצוות המבצע צריכים להראות שהתכנון הוא לפי פרמטרים המוגדרים בתקן, הביצוע בהתאם לתכנון, ואף אתר הבניה מתנהל בצורה כזו שאינו פוגע בסביבה.
התקן הקיים היום, הוא רוויזיה של התקן הקודם שנכתב בשנת 2011, על מנת להקל על העוסקים במלאכה בוצעו בו שינויים , וזאת על ידי אימוץ נוסח אחיד בין הדרישות המופיעות בחלקי התקן השונים ( שימושי קרקע), וקבלת תקן מאוחד לבניינים שאינם למגורים, ומתן אפשרות להשוואה בין ייעודי הקרקע השונים.
לסיכומו של דבר. כל מי שקונה מוצר חשמלי בימים אלו רואה את התווית הבאה:
המטרה שגם כאשר אנו קונים דירה, יהיה על המוצר את התווית הזאת.
אט אט הנ"ל מתחיל לחלחל לו בעולם, ולא ירחק הזמן ונראה זאת גם אצלנו.
(*) – פורום 15 הערים, מאגד את ’העיריות העצמאיות’ בישראל. ערים אלו אינן מקבלות "מענקי איזון" או "מענקי פיתוח" ממשלתיים, ומנוהלות כמשק עצמאי סגור, מכוח משאביהן הכספיים העצמאיים.
בפורום חברות הערים הבאות: אשדוד, באר שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר-סבא, נתניה, פתח-תקווה, ראשון-לציון, רחובות, רמת-גן, רעננה, ותל אביב-יפו.
_______________________________________________________________________
הכותב הינו מנכ"ל YK הנדסה ירוקה, תכנון וניהול, בעל ניסיון של 20 שנים בשיטות טרומיות לפרויקטים של תשתיות ומבנים מהגדולים במשק.